האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו" כתב שאול טשרניחובסקי בשירו שהפך להיות קלישאה מצוטטת לעייפה. אולם, אין תאור מוצלח יותר לבית בצהלה שנבנה על ידי האדריכל הישראלי הצעיר, שחר פרנס היוצר אדריכלות ישראלית אמיתית הקשורה בעבותות למקום ולזמן ואינה מתקשטת בנוצות זרים ,המתקשרת בין הפנים לחוץ מהריצפה ועד הפרגולה.
פעמים רבות אנו נתקלים בארץ בבתים המנותקים לחלוטין מהסביבה ומהנוף, המנסים לייבא מערכת מושגים אדריכליים הקשורים לארצות ולמקומות זרים ורחוקים. התוצאה נראית תמיד על גבול המגוחך, המזוייף והמתיימר. מה לנו ולהרי האלפים שאת סגנון הבתים הבנויים בהם מנסים אדריכלים רבים כל כך לחקות? מה לנו ולגגות הרעפים המשופעים המיועדים למנוע מהשלג להערם על הגג? האם הדבר נובע מכך שהעם היהודי עדיין אינו מחובר לאדמתו? האם הסגנונות הזרים האלו מבטאים איזו כמיהה שלא להיות כאן? את התשובות לשאלות כבדות משקל אלו נותיר לסוציולוגים ולחוקרים.
שחר פרנס, אדריכל צעיר בוגר הטכניון, יוצר אדריכלות ישראלית נבונה חכמה ויותר מכל, נכונה למקום ולזמן. פרנס לא יהיה האיש אשר יבנה ארמונות ונציאניים בגליל או בקתות אלפיניות בנגב, פרנס מבסס את עבודתו על מסורת אדריכלית מקומית, על חומרים מקומיים ועל סגנון שהוא התפתחות רעיונית ישירה של כל מה שקדם לו כאן, בארץ חמדת אבות... מסביר פרנס: " הסגנון שלי הוא שילוב בין בניה ים תיכונית בעלת מסורת המחוברת לטבע ולאקלים לבין הבניה המקומית אשר קיימת בארץ שנים רבות, ומכילה אלמנטים תרבותיים מקומיים ומשתמשת בחומרים מן הסביבה"
הבית שבנה פרנס בשכונת צהלה מהווה דוגמה מוצלחת ביותר לבניה ישראלית עכשווית המכבדת את העבר המפואר ואין מתאימה ממנה לנוף ולאקלים. הבית נבנה עבור משפחה צעירה ומלוכדת אוהבי בישול וארוח. הערך המוסף של התכנון אשר הביא את הבית להצלחתו היה מתן המענה לצרכי כל בני הבית תוך שילובם בסגנון אישי יחודי.
הבית תוכנן בצורת האות ח'' כשצלעות הבית מייצרות מספר אגפים המקיפים פטיו המשמש ככיכר מרכזית מרווחת המקורה בקורות עץ גושניות הנתמכות בעמודים מקושטים בנפחות ברזל .
כניסת הבית מרוצפת באבן כורכר טבעית ומודגשת באמצעות פרגולת עץ מאסיבי וקיר אבן המעטר את דלת הכניסה. החזית הקדמית סולידית ושקטה בעלת פתחים צרים וגבוהים הפונים לרחוב והחזית האחורית פונה לגינה הנהנית מפרטיות מלאה.
מסדרון מחופה אבן לכל אורך הבית מגדיר ומדגיש את הקשר בין הפנים לחוץ ומייצר אלמנט אדריכלי מרשים. גם בתוך הבית בחר האדריכל להשתמש בחומרים טבעיים הבולטים במיוחד ברצפת האבן ובתקרת העץ,המזכירים את הכניסה לבית ופרגולת העץ.
באגף המזרחי רוכזו החללים הציבוריים הכוללים מטבח כפרי המשלב תקרת עץ אלון ונגרות בגווני קרם ואלון, חדר האוכל שהופרד באמצעות חלון ווילון בהיר שקוף למחצה, המדגישים את השולחן הכהה. בפינת המשפחה, נעשה שימוש בצבעים חמים יותר התורמים ליצירת אוירה אינטימית נינוחה ומשפחתית. האגף הדרומי כולל את מבואת הבית וחדר אירוח מרווח בעל תקרת עץ חשופה בגוון בהיר, קמין ברזל במראה עתיק וריהוט בגוונים לבנים תכלכלים ירוקים המשדרים רוגע ושקט. החלל נהנה מזרימת אויר משלשה כוונים, צופה אל הגינה והפרגולה ומעניק תחושת חוץ בלב הבית. בצד המערבי נמצאים חדרי העבודה המעוצבים בסגנון מאופק ושמרני יותר, העושה שימוש בעץ בגוון כהה המודגש נוכח תקרת העץ הבהירה. מדרגות רחבות ידיים בעלות מובילות אל המפלס העליון בו נמצאים חדר ההורים וחדרי הילדים. כל חדר משמש כיחידה עצמאית ומעניק פרטיות לבני הבית. חדרי השינה חופו ברצפת אלון ובתקרת עץ חשופה. המרפסת בחדר ההורים הפונה לעץ המעניק חיץ ירוק ומעצים את תחושת הפרטיות. בחדר ההקרנה, במבואה ובחדרי השרותים נעשה שימוש בגווני שחורים המגדירים את החלל ויוצרים אוירה שונה מזו הקיימת בשאר הבית. וילון קטיפה חשמלי מעצים את הרושם ומעניק מגע הולם לחדר ההקרנה, תוך שהוא מתכתב רעיונית עם בתי הקולנוע של פעם. הבית בצהלה מוכיח היטב את נכונות השימוש בחומרים אותנטיים ובסגנון התואם את הסביבה.