המשתתפים: כמו בסצנה המפורסמת בסרט "דו קרב בצהרי היום" מתייצבים זו מול זה זה זהה חדיד, מגה- אדריכלית נועזת, מוחצנת ומפורסמת במבנים האמורפיים שלה והמעצב נאוטו פוקאסווה, מינימליסט מופנם עתיר תהילה כשרון ופרסים.
כל אחד מהם מציג בפנינו את עיצוב הבית האידאלי שלו. שני כוכבי על, שתי גישות מנוגדות ושני בתים מרהיבים. אתם השופטים: מפגן זיקוקי הדינור הצבעוני של האחת, או הפואטיקה החרישית של השני.
זהה חדיד
סדרה מופלאה של עיצוב חדרים הזורמים זה אל זה ונפתחים כלפי חוץ. הבית האידאלי של חדיד מצליח לשמור על הצורה המסורתית של הבית כחלל מכיל ומגן. המבנה הדו מפלסי חסר גג, הקירות והרהיטים כאילו צומחים מהרצפה עד כי לא ברור במבט ראשון היכן מתחיל האחד ונגמר האחר. עירוב מופלא ביןעיצוב פנים לבין חוץ, בין למעלה לבין למטה, בין קירות לבין רצפות: סימפוניה מהפכנית המנתצת את המקובל והמוכר.
"יותר מאשר עיצוב בית אידאלי, מה שיצרנו הוא צילום של החזון שלנו כיצד אנשים יגורו בעתיד" מספרת זהה חדיד על יצירתה. חדיד, הציבה בחלל שעיצבה רהיטים ואלמנטים עיצוביים פרי ידיה, כל אחד מהם מוסיף תו או שניים להרמוניה העיצובית הנוצרת משילוב בסדרת החללים. לכל פריטי העיצוב העניקה חדיד מראה נוזלי, זורם ובוהק המשתלב במראה החללים ומותיר את המבקרים מלאי התפעלות מול מפגן יכולת נוסף של זהה חדיד.
נאוטו פוקאסווה
יש לשער שמארגני תחרות הבית האידאלי בחרו דווקא בפוקאסווה על מנת להציג גישה מנוגדת לחלוטין לגישתה של זהה חדיד. פוקאסווה, נאמן למשנתו, הוציא תחת ידו יצירה מרשימה הנותנת "פייט" שקול וראוי ליצירתה של חדיד, אם כי, שונה ממנה בתכלית השינוי. המעצב המינימליסט, הטוען בתוקף שאנו מוקפים בהרבה מאוד חפצים מיותרים שראוי להשליכם, ויוצא נחרצות נגד רהיטים מעוצבים מדי, יצר עיצוב סדרה של חללים, בעלי קירות ישרים ופיזר בהם, בחסכנות רבה, פריטי ריהוט מצטנעים ומינימליסטיים. "החפצים בהם היינו רגילים להיות מוקפים משנים את מיקומם, את חלקם אנו נושאים עלינו, כמו טלפונים ומכשירים להשמעת מוסיקה, וחלק אחר עובר לתוף הקירות, כמו מערכות צפיה, עיצוב תאורה ומיזוג אויר" מסביר פוקאסווה את הרציונל שמאחורי הריקנות בבית האידאלי שלו. הרהיטים המעטים ובעלי המראה המינורי מוצבים בסידור קלאסי, תוך הקפדה על סימטריה ומשחק מושכל בין גודל הרהיט לגובה התקרה, או במקרה של פוקאסווה, העדרה של התקרה... הקירות הגבוהים, הפתחים פוקאסווה דוגל ב"מעט" המכיל את המרובה. הוא מעצב של "אנדרסטייטמנט" הוא משורר המזקק את העיצוב לשורות ספורות המותירות את רישומן היטב.