כסאות

עיצוב | פרסם כאן
 
 
 
 
מחיצות
כסאות
נדמה לנו שהוא תמיד היה כאן, הכסא. אין טעות גדולה מזו. רק במאה ה-16 החל הכסא להיות רהיט בסיסי בכל בית, עד אז שימש בעיקר את האצולה, ושאר בני האנוש נאלצו להשתמש בספסלים. נאווה גביזון לוקחת אותנו לסיור בין חלק מהכסאות המפורסמים ביותר במאה ה- 20. כסא הוא חפץ קשה ביותר לעיצוב. לעצב גורד שחקים כמעט קל יותר.. מיס ואן דר רוהה , 1969-1886 בשנת 1863 הוקמה באנגליה ועדה שמטרתה היתה לבדוק את מצב התעשייה. מסקנותיה היו כי הדרך להציל את התעשייה היא להחדיר בתעשיינים את האהבה לאמנות ולהפגיש בין המעצב לבין התעשייה. עד אמצע המאה ה- 19 מקצוע עושה רהיטים Cabinet Maker היה אחד המקצועות המכובדים ביותר. כסאות נבנו בעבודה ידנית וממושכת, וכל כסא קיבל את הגילופים והעיבודים המדוייקים לפי ספרי ההנחיות של עושי הרהיטים. הספר הידוע הידוע מכולם היה The Cab
 
עושה הנפלאות
הכסאות המקוריים של המעצב אליסטייר צאנג הם משב רוח מחוייך ומרענן המציע כורסאות מעוצבות מעור לסלון ופתרונות ישיבה מלאי שאר רוח. הפלסטיק, אשר החל בשנים האחרונות לחדור אט אט לתוך חדרי המגורים שלנו, זוקף ראשו, ובצעד בוטח קובע עובדות בשטח והופך לחומר גלם לגיטימי. צאנג עושה בו נפלאות. כרעיון של אליסטייר צאנג הקנדי בשנת 2001. המעצב מעדיף להגדיר את הסדנה שלו כמטבח בו מתבשלים רעיונות חדשים. צאנג אינו מנסה לשנות את העולם, או לפתור את בעיית הרעב. הוא חף לחלוטין מכל סדר יום חברתי או פוליטי ושואף לחקור חומרים ותהליכים להתמקד ביישום מעשי שלהם. צאנג פורץ את גבולות המחשבה השגרתית ומצליח להביט על העולם מזווית שונה שאיננו מורגלים בה- רק בזכות אותה מחשבה מקורית ורצון לצאת מהגבולות הבטוחים של המוכר והידוע, מצליח המעצב ליצור כסאות מקורים ומרעננים לישיבה. לא במקרה אנו נמנעים מהשימו
 
כסאות אב
איתי אהלי, מעצב תעשייתי צעיר בתחילת דרכו המצליח, כבר בשלב כה מוקדם של הקריירה שלו, להעביר ביצירותיו רעיונות שהם מעבר לצורה ולפונקציה ולעודד קרבה ודיאלוג בין בני אדם. איתי אהלי הוא מסוג היוצרים שעבודותיהם משקפות את אישיותם ואינן מותירות מרווח לספקות ולפקפוקים. עין המתבונן מבחינה מיד שהאיש הוא אוהב אדם ומאמין שלא טוב היות האדם לבדו ולכן, כל מה שעיצב עד עתה הן יצירותרהיטים המעודדות אינטראקציה חברתית בין אנשים. אהלי אינו מעצב פריט בודד המיועד לשימוש של אדם אחד, הוא מאלץ אותנו, או לפחות ממליץ לנו, להשתמש ביצירותיו בחברותא, להתקרב זה לזה וליצור תנאים אידאלים לדיאלוג אנושי. איתי אהלי, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי בחולון, הוא חוליה בשרשרת של בני משפחה יצירתיים המתפרנסים מכשרונם: סבא, שאול אהלי, צייר ואבא, דורון אהלי, אדריכל
 
מילאנו
האדריכל ומעצב הפנים האיטלקי סטפאנו טליאקרנה עיצב את האולם המיועד לשמש פלטפורמה לחדירה לשוק הבינלאומי. אולם התצוגה משקף את הפילוסופיה של החברה ומהווה במה לקולקציה של פריץ הנסן המוצגת בשלושה מפלסים בשטח כולל בן 340 מר. סטפאנו טליאקרנה יצר חלל לא פורמלי שאינו מתחרה עם המוצגים ומותיר להם את מרכז הבמה. הוא נמנע מאלמנטים קישוטיים והדגיש את האלמנטים האדריכליים הנמצאים בחלל. כסאות שעוצבו על ידי ארנה יקובסן בשנת 1955 משמשים כאלמנט מרכזי הוביל את המבקרים ממפלס הכניסה אל המפלס העליון באמצעות גרם מדרגות שאף הוא הומאז לארנה יעקובסן, העתק של מדרגות שעיצב עבור מלון Radisson SAS בקופנהגן. טליאקרנה השכיל ליצור קשר בין הערכים של העיצוב הסקנדינבי לבין הסביבה והתרבות האיטלקית ולהדגיש בעיצוב הפנים המינימליסטי את אופיים של המוצגים
 
לשבת על יצירת אמנות
האם יתכן שהכיסא של סבתא זלדה יכול לעלות עוד 20 שנה חצי מיליון דולר? תחשבו על זה עם כיסא היה פשוט כיסא. חפץ שיש לו תפקוד בסיסי אחד - יושבים עליו, ולכן ערכו נמדד על פי חוזקו ונוחותו. אבל כיום כיסא הוא לעתים קרובות יצירת אמנות, אשר זוכה להערצה בזכות המראה שלה בלבד. בין הפסלים והתמונות שבמוזיאונים ובגלריות, ניתן למצוא גם כסאות שמותר רק להתבונן בהם. ובגרמניה אפילו הוקדש לכיסאות מוזיאון שלם - מוזיאון הוויטרה, בו מוצגים למעלה מ-0081 כיסאות. כוח המשיכה שלהם נעשה רב כל כך, עד שכמעט כל מעצב או אדריכל בעל שם התפתה באיזה שלב לנסות את כוחו בעיצובם. בשנות ה-08 אמן הפופ-ארט בעל הפנטזיות הארוטיות, אלן גונס, עיצב כיסא בעל צורה נשית מעץ בוק ודיקט. ואילו כמעט 07 שנה מוקדם יותר, היה זה המעצב ההולנדי גריט ריטוולד, שהימם את הממסד עם כיסא בעל קווים פשוטים